בעקבות התגלית של הבלוג דבש בננות שכותב אותו עומר המוכשר בן ה-13 (!)
יחד עם הפוסט המצויין של יובל על הטכנולוגיה שהשתלטה עלינו (ואני מכורה כבדה)
התחלתי לחשוב כמה שונה היה לגדול בשנות השמונים
לא בעניין של להיות רגשנית
ולהתרפק על העבר
פשוט
באמת היה כאן שונה
באמת היינו רואים רק זהו זה והולכים לשחק בחדר כשהתחיל ערב חדש
באמת דודו זר והחתול שמיל היו גיבורי ילדות
באמת חיכינו שמרקו ימצא את אמא שלו
אספתי בולים
כתבתי יומנים על גבי יומנים
קראתי מאות ספרים
קבענו בשמונה ליד המשביר וקיווינו שמישהו יבוא
גם בצבא עוד לא היה לי טלפון נייד
הייתי קובעת איתו שעה ליד הטלפון הציבורי ומקווה שיתקשר
עומדת בתור הארוך עם כולם ביום שישי להגיד שבת שלום לאמא
אפילו כשלמדתי בבצלאל עוד לא היה אינטרנט מהיר
היינו יושבים פעורי פה המומים מול אתרי הפלאש הראשונים
ובסבלנות (סתם, את זה כבר אז לא היה לי) מחכים שיעלו
אתם יכולים לדמיין ארבע שנות לימודי עיצוב בלי גוגל?
איזה כיף שהכרתי את אסף כשעוד לא היה לי טלפון נייד
הפכנו לחברים בלי אף אסאמאס שצריך לפרש ולנתח
כמה, כמה השתנה פה
פריטטה זה משהו שתמיד רציתי להכין ולא הייתה לי סיבה מספיק טובה
צריך קצת סבלנות ועוד טיפה השקעה ולא לשכוח מלח
ובתמורה תקבלו ארוחה מפנקת ומנחמת. כי מה יותר טעים מחביתה? (כלום)
חביתה עם דברים בפנים!
פריטטה תפו”א ואספרגוס – (או ברוקומיני או תרד)
מחבת של 20 ס”ממבוסס על המתכון הזה של סמיטן המעולה
מה צריך?
- 2 כפות שמן זית
- תפוחי אדמה- אחד בינוני או ארבעה קטנטנים
- 1 כוס מים
- צרור אספרגוס או חצי חבילת ברוקומיני (או חצי קופסת עלי תרד)
- ואפשר גם שליש כרובית
- ½ פלפל אדום פרוס לפרוסות דקות
- 2 מקלות בצל ירוק קצוץ
- 1 בצל סגול קטן (או חצי בצל גדול) פרוס דק דק
- 1 שן שום כתושה/קצוצה (כמובן אפשר להיות יצירתיים ולהוסיף כל מה שאוהבים- עגבניות שרי חצויות, פטריות, עשבי תיבול ועוד ועוד)
- 5 ביצים (או יותר- תלוי בגודל המחבת)
- 1 כוס פרמזן מגורר (50-60 גרם)
- מלח פלפל בנדיבות
הוראות הכנה
- מחממים תנור ל-200 מעלות על תוכנית גריל עליון
- שוטפים היטב את התפוחי אדמה וחותכים לקוביות גדולות
- מחממים שמן במחבת שמתאימה לתנור
- מקפיצים את התפו”א כשתי דקות עד שהם מעט משחימים
- מוסיפים חצי כוס מים ועל להבה נמוכה נותנים להם כמה דקות להתבשל**טיפ לממהרים: להכניס את התפו”א לשתי דקות למיקרוגל לפני הבישול וכך הוא מתחיל את הבישול רך יותר (במקרה שזה מה שאתם עושים – שימו פחות מים לבישול התפוחי אדמה)
- בנתיים שוברים את הביצים לקערה וטורפים אותם יחד עם חצי כוס פרמזן, מלח ופלפל
- כשהתפו”א מתרככים (אם צריך מוסיפים להם עוד מים) מוסיפים את האספרגוס, הפלפל, הבצלים והשום ומערבבים עוד כשתי דקות עם רבע כוס מים (רק אם צריך ואין נוזלים במחבת) – לבישול קצר ומהיר.
- כשהאספרגוס נגיס, מוסיפים את הביצים עם הפרמזן, מורידים לאש הכי קטנה ומכסים.
- מציצים כל דקה לראות מה העניינים
- כשהפריטטה מתייצבת (זה פתאום קורה)
- מפזרים מלמעלה את חצי כוס הפרמזן שנשארה
- ומכניסים לתנור לשלוש-שבע דקות (תלוי בחוזק הגריל שלכם)עד שהפריטטה משחימה מעט והפרמזן מבעבע
הערות
מוציאים מהתנור ונותנים לה לנוח חמש דקות לפני שפורסים
טעימה מאד גם למחרת בין שתי פרוסות לחם חמימות או מצה אם אתם חייבים
הכנתם?אל תשכחו לתייג אותי באינסטגרם @Lichtenstadt :)
מחפשים עוד מתכונים? הנה כאן <—
34 תגובות
יאיי זה ממש מושלם למה שיש לי במקרר (בצל ירוק פלפלים וזוקיני בודד).
שאלה, כשמכניסים לתנור, בלי מכסה נכון?
נכון! :)
חג שמח!
היי אפרת ,
האם יש אפשרות להחליף את תפוחי האדמה למשהו אחר?
תודה :)
אכלתי אי שם פה מזמן בבנדיקט ארוחת בוקר (בצהרים) של פריטטה (ענקית) שפשוט הייתה כבדה, קשה לעיכול ומפוצצת. אני מתרשם שהפריטטה שלך הרבה יותר קלילה, אז בקיצור – החזרת לפריטטות את הכבוד אצלי. תודה! :)
תודה על התגובה יריב :)
אפרת יקרה,
התחברתי לכל מילה!
והכלים עושים את זה לטעם של פעם אמיתי!
ביג לייק,
חמוטל
תודה חמוטל ::))
בלי לקרוא את כל התגובות… אני לא מירושליים , רחוק מאוד ממנה..ובכל זאת זה בדיוק אותו דבר.! נוסטלגיה נעימה ומשותפת… ריגשת אותי!
תודה על התגובה :)
זה נראה כל כך טעים… רוצה להכין אבל הבן הקטנטון שלי אלרגי לחלב, נראה לך שישאר טעים גם בלי הפרמזן, או שעדיף לוותר?
ממש לא לוותר!
להוסיף עוד קצת מלח ואולי עוד איזה ירק נחמד ומעניין :)
ניאמממ, מתה על פריטטות!
דווקא אצלנו זאת אחת התגליות בבית לארוחת ערב אינסטנט בנוסח כל-מה-שיש-בבית-נכנס-למחבת-
שאריות של ירקות גלמודים שנשארו מתבשילי שבת, עשבי תיבול, נקניקיות או נקניקים מיותמים, גבינות וכו'
זה תמיד שוס היסטרי, והגירסה שלך עשתה אותי סופר רעבה!
חוצמזה הפוסט שלך עשה לי געגועים לשנות ה-80…
באמת היה כיף, כשהכל היה עדיין פחות חשוף ויותר נאיבי
הדור האנלוגי האחרון עוד לפני שהפכנו לערימה של סלפיז…
הכי מתגעגעת…
איזו פיה מקסימה שאת ❤️
לא סתם במשביר- בטליתא קומי :)
כיף לקרוא אותך!
כמעט כתבתי בפוסט על העתקת מספרי הטלפון מפנקס אחד לשני..
נראה לי שהזדקנו… אבל בקטע טוב :)
נשיקות
איזה פוסט מושלם אפרתי! אני זוכרת את כל מספרי הטלפון של כל חברי הילדות, מאז שנכנסו לחיינו הפלאפונים אפילו את המספר שלי אני לא מצליחה לזכור.והאוספים והיומנים וכמה מוכר הטלפון הציבורי בבסיס, זה אומר שממש הזדקנו? או שסתם התגעגענו. והפריטטה, עשית לגמרי חשק.
נשיקות
ראיתי שאת מבשלת הרבה מספרי הבישול של אוטולנגי. איזה מהם היית ממליצה לקנות אם היית יכולה לקנות רק אחד?
הכי מומלץ לדעתי ״ספר המתכונים״ שיצא בעברית לפני ארבע שנים. (:
קראתי וקראתי
והשווצתי לעצמי שהיתה לנו ילדות ממש דומה למרות שמפריד בינינו איזה עשור וקצת
ואז המשכתי לקרוא ואת כל כך צודקת
לא יודעת איך הייתי עוברת את גיל העשרה בלי סמסים אל תוך הלילה
בלי גוגל וויקיפדיה בתיכון
ואין לי מושג איך הייתי שורדת לימודי עיצוב בלי אינטרנט מהיר :)
איזה כיף זה נוסטלגיה
נהניתי ממש לקרוא אותך
נשיקות טלטול :)
מילות קוד משותפות לירושלמים :-)
אגב במה אפשר להמיר את האספרגוס?מתה על אספרגוס אבל אין כרגע בסביבה).
כמו שכתבתי במתכון – אפשר להשתמש בברוקולי/ברוקומיני, כרובית ובעצם בכל ירק שאוהבים שזמן הבישול שלו קצר – עלי מנגולד.. הכל:)
חג שמח
להיפגש במשביר, זה אומר שאת ירושלמית במקור?
בהחלט (:
בעבר ובהווה
כן! זהו זה וערב חדש! ולקבוע במשביר! וגם להתקשר למישהו הבייתה כדי לדבר איתו ולהתאמן עם ההורים על איך לנהל שיחה מנומסת עם ההורים שלו בתור ילד קטן. ירושלים הייתה אז אחרת.
הפריטטה נראית מצוין. ובכלל, כרגיל אני נהנה מהפוסט מאוד.
בדיוק בחג דיברנו על זה , אבל תמיד לאנשים נעים להתרפק על העבר . התקשורת הייתה פעם עניין של התכוונות וכרוכה באיזשהו מאמץ . היום לא צריך הרבה ומספיק לייק כדי לעשות אנשים מאושרים .
אבל לא הייתי מוותרת על הקידמה ….
אבל העיקר :המתכון נהדר ואספרגוס יש לי תמיד
איזה צרוף מיקרים – ביום ראשון פגשתי את דודו זר, וביום חמישי אני מגלה שאת מזכירה אותו בבלוג.
קצת אירוני, הקינה הזו על הטכנולוגיה, כשהיא לרוב נאמרת על ידי אנשים בעודם בודקים את האייפון במשך דקות ארוכות, ובן שיחם בצד השני של השולחן – אם זו אני – תוהה האם לנצל את התעלמותם הבלתי מנומסת ופשוט ללכת הביתה ולהשאיר אותם עם החשבון.
אני מחובבי הטכנולוגיה המיושנת. ההתחברות הבלתי פוסקת נראית לי עונש. ופריטטה של תפוחי אדמה עושה לי נוסטלגיה לארוחות חביתה ממולאת תפוחי אדמה בהרי ההימלאיה בנפאל, שם לא היתה קליטה, לא אינטרנט, לא תמיד חשמל, וממילא לא היה אז פייסבוק. שקט, נוף נהדר ופחמימות. מי צריך יותר?
אומנם נולדתי בסוף שנות השמונים אבל זה כל כך נכון, כי היום עם כל הטכנולוגיה הזאת כולם יושבים מול המחשב ולא יוצאים מהבית (מודה שאני כזאת).
אבל איפה הימים שהייתי יוצאת ביום כיפור עם סקטים להחליק עם חברות או הטלויזיה החינוכית והסדרות שגדלנו עליהם, הדור של היום לא מבין ולא יבין מה היה אז…
כהרגלך, תמונות מדהימות ומתכון שווה!
"נגיס" היא, נראה לי, המילה האהובה עליי בכל היקום.
[אגב, יש תנורים בהם תוכנית ה'גריל' שונה מסתם חום עליון, כי הגריל פועל על הטמפ' הכי גבוהה. אבל זה לא ממש משנה; פשוט משגיחים על הפריטטה].
פריטטה! עוד מילה מופלאה.
מאוהב בתמונות שבפוסט האביבי הזה.
מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת, ואין ספק שפעם הדברים היו פשוטים יותר. אני עדיין מאוד אמביוולנטית בנוגע לטכנולוגיה המתפתחת – מצד אחד אני מברכת על השינויים האלה וחושבת שהם הופכים את העולם לקל ופשוט יותר, ומצד שני מפחיד אותי שהכל כל כך חשוף ושכבר אין כמעט פרטיות אמתית.
והפריטטה, הו, הפריטטה. אלוהים כמה מתחשק לי אחת כזאת עכשיו ואני בכלל לא חובבת גדולה של אספרגוס :)
חג שמח ממוש ♥
מזדהה מאוד- מדהים כמה שהעולם התפתח מהר… עוד מעט יהיה אפשר לחבר מטען לפה ולאכול דרכו! ;)
הפריטטה נראית מעולה! אותה לא הייתי רוצה לאכול דרך מטען, אלא לאכול אותה כאן ועכשיו :)
חגשמח
גם אני שקעתי במחשבות על זה בעקבות הפוסט של יובל. מן הסתם בלוגרים הם גם אנשים שמכורים לאינטרנט וגם מודעים למליון הדברים הטובים שקורים בו.
אני לוקחת הפסקות יזומות מהטכנולוגיה. לעשות יום ללא מחשב בכלל פעם בשבוע (כמו לשמור שבת) מהאייפון נפטרתי לפני שנה ולא מתגעגעת. פייסבוק בודקת פעם אחת ביום או יומיים. משתמשת בפלאפון הכי פושט של נוקיה ורושמת הכל, אבל הכל, ביומן שהוא אשכרה מחברת נייר שבה אני זוכרת דברים והיא יד ימיני.
עם כל הכבוד לאפליקציות לניהול משימות- אני פשוט לא מכירה שום תחושה שמשתווה למחיקה פיזית של מטלה מרשימה שכתבתי בעט. זה טקס מבחינתי :)
אפרת יקרה, הזכרת לי נשכחות, התוכנית הבלתי נשכחת, שתי גברות שמנות. מהן למדתי לעשות פריטטות והשאר בדפי ההיסטוריה המשפחתית. בנוסף לפריטטה ירוקה, שאת מלמדת, הן לימדו פריטטה עם עגבניות ובזיל. נפלאה. תודה לך על בלוג מקסים