תפריט

תגובות

  1. איילת

    יאיי זה ממש מושלם למה שיש לי במקרר (בצל ירוק פלפלים וזוקיני בודד).
    שאלה, כשמכניסים לתנור, בלי מכסה נכון?

  2. יריב נעים

    אכלתי אי שם פה מזמן בבנדיקט ארוחת בוקר (בצהרים) של פריטטה (ענקית) שפשוט הייתה כבדה, קשה לעיכול ומפוצצת. אני מתרשם שהפריטטה שלך הרבה יותר קלילה, אז בקיצור – החזרת לפריטטות את הכבוד אצלי. תודה! :)

  3. אנונימי

    אפרת יקרה,
    התחברתי לכל מילה!
    והכלים עושים את זה לטעם של פעם אמיתי!
    ביג לייק,
    חמוטל

  4. אנונימי

    בלי לקרוא את כל התגובות… אני לא מירושליים , רחוק מאוד ממנה..ובכל זאת זה בדיוק אותו דבר.! נוסטלגיה נעימה ומשותפת… ריגשת אותי!

  5. אנונימי

    זה נראה כל כך טעים… רוצה להכין אבל הבן הקטנטון שלי אלרגי לחלב, נראה לך שישאר טעים גם בלי הפרמזן, או שעדיף לוותר?

  6. The Cookie Fairy

    ניאמממ, מתה על פריטטות!
    דווקא אצלנו זאת אחת התגליות בבית לארוחת ערב אינסטנט בנוסח כל-מה-שיש-בבית-נכנס-למחבת-
    שאריות של ירקות גלמודים שנשארו מתבשילי שבת, עשבי תיבול, נקניקיות או נקניקים מיותמים, גבינות וכו'
    זה תמיד שוס היסטרי, והגירסה שלך עשתה אותי סופר רעבה!

    חוצמזה הפוסט שלך עשה לי געגועים לשנות ה-80…
    באמת היה כיף, כשהכל היה עדיין פחות חשוף ויותר נאיבי
    הדור האנלוגי האחרון עוד לפני שהפכנו לערימה של סלפיז…
    הכי מתגעגעת…

  7. שרון

    איזה פוסט מושלם אפרתי! אני זוכרת את כל מספרי הטלפון של כל חברי הילדות, מאז שנכנסו לחיינו הפלאפונים אפילו את המספר שלי אני לא מצליחה לזכור.והאוספים והיומנים וכמה מוכר הטלפון הציבורי בבסיס, זה אומר שממש הזדקנו? או שסתם התגעגענו. והפריטטה, עשית לגמרי חשק.
    נשיקות

  8. אנונימי

    ראיתי שאת מבשלת הרבה מספרי הבישול של אוטולנגי. איזה מהם היית ממליצה לקנות אם היית יכולה לקנות רק אחד?

  9. טל

    קראתי וקראתי
    והשווצתי לעצמי שהיתה לנו ילדות ממש דומה למרות שמפריד בינינו איזה עשור וקצת
    ואז המשכתי לקרוא ואת כל כך צודקת
    לא יודעת איך הייתי עוברת את גיל העשרה בלי סמסים אל תוך הלילה
    בלי גוגל וויקיפדיה בתיכון
    ואין לי מושג איך הייתי שורדת לימודי עיצוב בלי אינטרנט מהיר :)
    איזה כיף זה נוסטלגיה
    נהניתי ממש לקרוא אותך

  10. אנונימי

    מילות קוד משותפות לירושלמים :-)
    אגב במה אפשר להמיר את האספרגוס?מתה על אספרגוס אבל אין כרגע בסביבה).

    • אפרת

      כמו שכתבתי במתכון – אפשר להשתמש בברוקולי/ברוקומיני, כרובית ובעצם בכל ירק שאוהבים שזמן הבישול שלו קצר – עלי מנגולד.. הכל:)
      חג שמח

  11. ediblepoetry

    כן! זהו זה וערב חדש! ולקבוע במשביר! וגם להתקשר למישהו הבייתה כדי לדבר איתו ולהתאמן עם ההורים על איך לנהל שיחה מנומסת עם ההורים שלו בתור ילד קטן. ירושלים הייתה אז אחרת.
    הפריטטה נראית מצוין. ובכלל, כרגיל אני נהנה מהפוסט מאוד.

  12. חיה

    בדיוק בחג דיברנו על זה , אבל תמיד לאנשים נעים להתרפק על העבר . התקשורת הייתה פעם עניין של התכוונות וכרוכה באיזשהו מאמץ . היום לא צריך הרבה ומספיק לייק כדי לעשות אנשים מאושרים .
    אבל לא הייתי מוותרת על הקידמה ….
    אבל העיקר :המתכון נהדר ואספרגוס יש לי תמיד

  13. אנונימי

    איזה צרוף מיקרים – ביום ראשון פגשתי את דודו זר, וביום חמישי אני מגלה שאת מזכירה אותו בבלוג.

  14. יעל ר.

    קצת אירוני, הקינה הזו על הטכנולוגיה, כשהיא לרוב נאמרת על ידי אנשים בעודם בודקים את האייפון במשך דקות ארוכות, ובן שיחם בצד השני של השולחן – אם זו אני – תוהה האם לנצל את התעלמותם הבלתי מנומסת ופשוט ללכת הביתה ולהשאיר אותם עם החשבון.

    אני מחובבי הטכנולוגיה המיושנת. ההתחברות הבלתי פוסקת נראית לי עונש. ופריטטה של תפוחי אדמה עושה לי נוסטלגיה לארוחות חביתה ממולאת תפוחי אדמה בהרי ההימלאיה בנפאל, שם לא היתה קליטה, לא אינטרנט, לא תמיד חשמל, וממילא לא היה אז פייסבוק. שקט, נוף נהדר ופחמימות. מי צריך יותר?

  15. ענבל

    אומנם נולדתי בסוף שנות השמונים אבל זה כל כך נכון, כי היום עם כל הטכנולוגיה הזאת כולם יושבים מול המחשב ולא יוצאים מהבית (מודה שאני כזאת).
    אבל איפה הימים שהייתי יוצאת ביום כיפור עם סקטים להחליק עם חברות או הטלויזיה החינוכית והסדרות שגדלנו עליהם, הדור של היום לא מבין ולא יבין מה היה אז…
    כהרגלך, תמונות מדהימות ומתכון שווה!

  16. נועם

    "נגיס" היא, נראה לי, המילה האהובה עליי בכל היקום.
    [אגב, יש תנורים בהם תוכנית ה'גריל' שונה מסתם חום עליון, כי הגריל פועל על הטמפ' הכי גבוהה. אבל זה לא ממש משנה; פשוט משגיחים על הפריטטה].
    פריטטה! עוד מילה מופלאה.
    מאוהב בתמונות שבפוסט האביבי הזה.

  17. נטלי

    מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת, ואין ספק שפעם הדברים היו פשוטים יותר. אני עדיין מאוד אמביוולנטית בנוגע לטכנולוגיה המתפתחת – מצד אחד אני מברכת על השינויים האלה וחושבת שהם הופכים את העולם לקל ופשוט יותר, ומצד שני מפחיד אותי שהכל כל כך חשוף ושכבר אין כמעט פרטיות אמתית.
    והפריטטה, הו, הפריטטה. אלוהים כמה מתחשק לי אחת כזאת עכשיו ואני בכלל לא חובבת גדולה של אספרגוס :)
    חג שמח ממוש ♥

  18. הדר

    מזדהה מאוד- מדהים כמה שהעולם התפתח מהר… עוד מעט יהיה אפשר לחבר מטען לפה ולאכול דרכו! ;)
    הפריטטה נראית מעולה! אותה לא הייתי רוצה לאכול דרך מטען, אלא לאכול אותה כאן ועכשיו :)
    חגשמח

  19. עלמה

    גם אני שקעתי במחשבות על זה בעקבות הפוסט של יובל. מן הסתם בלוגרים הם גם אנשים שמכורים לאינטרנט וגם מודעים למליון הדברים הטובים שקורים בו.
    אני לוקחת הפסקות יזומות מהטכנולוגיה. לעשות יום ללא מחשב בכלל פעם בשבוע (כמו לשמור שבת) מהאייפון נפטרתי לפני שנה ולא מתגעגעת. פייסבוק בודקת פעם אחת ביום או יומיים. משתמשת בפלאפון הכי פושט של נוקיה ורושמת הכל, אבל הכל, ביומן שהוא אשכרה מחברת נייר שבה אני זוכרת דברים והיא יד ימיני.
    עם כל הכבוד לאפליקציות לניהול משימות- אני פשוט לא מכירה שום תחושה שמשתווה למחיקה פיזית של מטלה מרשימה שכתבתי בעט. זה טקס מבחינתי :)

  20. רתם

    אפרת יקרה, הזכרת לי נשכחות, התוכנית הבלתי נשכחת, שתי גברות שמנות. מהן למדתי לעשות פריטטות והשאר בדפי ההיסטוריה המשפחתית. בנוסף לפריטטה ירוקה, שאת מלמדת, הן לימדו פריטטה עם עגבניות ובזיל. נפלאה. תודה לך על בלוג מקסים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דירוג