שקיבלתי ממורית תעסןבמתכון המקורי היה קילו אבל מ250 גרם יצאה קופסא גדולה!צורית כתבה לי: החרוסת מגיעה מהמשפחה של סבא וסבתא שלי, משפחת מזרחי. הם עלו לארץ מיד אחרי קום המדינה מאורפה. לסבא שלי האהוב היתה חנות צעצועים בכניסה לשוק מחניודה (נסים מזרחי. ירושלמים מקוריים עוד זוכרים את החנות..)החרוסת הזו הגיעה איתם עוד מאורפה. גם שם הכינו אותה במיוחד לפסח, וחיכו לה בכליון עיניים כל השנה.פה בארץ מי שטרחה על אינספור הצנצנות לכל המשפחה המורחבת (עשרות צנצנות כל פסח, משהו בלתי נתפס) היתה דודה שרה אחות של סבא שלי. הילדים, האחיינים, הנכדים והנינים היו מגיעים מכל רחבי הארץ לאסוף את צנצנת החרוסת שלהם מדודה שרה בקטמונים. בשנים האחרונות, בגלל שכבר קשה לה, התחלנו אנחנו להכין בעצמנו את החרוסת. מנסים בחרדת קודש לקלוע לטעם. טעם של זכרונות, של עונג מתוק, הטעם של ליל הסדר עבורנו.(תודה מורית!!)
מה צריך?
250גרם אגוזי פקאן
250גרם סוכר
1¼כוסות מים
הכנה
קולים את האגוזים על מחבת ללא שמן עד שהם משחימים מעט ומפיצים ניחוח נעים. השגיחו עליהם שלא ישרפו. מצננים.
שמים את האגוזים במעבד מזון וטוחנים בפולסים לתערובת דקה בגודל של בורגול.
בסיר בינוני שמים סוכר ומים ומביאים לרתיחה.
כשהסוכר נמס לגמרי והמים מבעבעים מוסיפים את האגוזים בהדרגה ותוך בחישה מתמדת.
ממשיכים לערבב ולבשל את התערובת עד שהיא מתחילה להסמיך.
מוסיפים רבע כפית קינמון ומבשלים עד 2-3 דקות עד שהתערובת כבר לא נוזלית אלא מתחילה לקבל ״גוף״ ולהיות סמיכה. מכבים את האש.