אתמול חזרתי מתל אביב ונכנסתי לעיר דרך הכביש שיורד מבית המשפט העליון
מראה הגגות הכתומים של נחלאות מבהיקים בשמש של אחרי הצהריים
הזכיר לי כמה אני אוהבת את ירושלים
מהכניסה לעיר עד הבית התחלתי לעשות לעצמי רשימה בראש
של מה אני אוהבת בירושלים,
מה ירושלים בשבילי
– – –
דיאנה אמרה לי הבוקר בקפה (של איציק)
שלאהוב את ירושלים
זה כמו להתאהב בבחורה המכוערת של השכבה, וזהו
אתה מאוהב וזה לא הולך להשתנות
לירושלמים באמת אין פוזה,
(יש לי מגפיים שלעולם לא יעברו את שער הגיא)
אנחנו נינוחים, יש לנו קצב ירושלמי
אני אוהבת שכשאני מטיילת בירושלים
אני מרגישה שאני מכירה את כולם גם אם זה ממש לא נכון
ירושלים כל כך מסובכת ומפותלת בשכונותיה
שלפעמים אני צריכה כמה שניות להתאפס
איך אני נוסעת ממקום למקום,
ובסוף אני חושבת שאני תמיד נוסעת דרך הבית של ההורים שלי –
גם אם זה סיבוב
אני אוהבת שגם אחרי היום הכי חם באמצע אוגוסט, בערב צריך סוודר
ושיש לי לגיטימציה לרכוש אלף צעיפים
אני אוהבת את השקט שיש ברחובות ביום שישי אחרי כניסת שבת
ושאם חניתי במרחק של יותר מ-20 מטר מהבית זה נחשב רחוק
את גלגלי תחנת הרוח הלבנים מסתובבים באיטיות
וללכת עם ההורים שלי לפילהרמונית להטען באנרגיות מסוג אחר
אני אוהבת את הלאפות הדקיקות העצומות שלילך מביאה לי משער שכם
וטיול בימבות בשבת שמשית בפארק המסילה העמוס
יש לנו נוסטלגיה וערגה למקומות שנסגרו לפני שנים –
קרוול, מק דיויד
אנחנו מתגעגעים לטליתא קומי
וכשאנחנו עוברים לידה אנחנו מחפשים בעיניים את החברים שלנו מגיל 15
ואח"כ כתבו לי –
על השקט של העיר הזאת (אורי),
על האוויר שהוא מלא וכבד יותר,
צלצול פעמוני הכנסיות הקוסמופוליטי מהעיר העתיקה (איילת)
על האנשים השונים שיש כאן, ושיש בה הכל מהכל (חיים)
קולנוע סמדר (תמי)
הנחל המקסים בגן העצמאות (לילך)
ודוב כתב לי – גיליתי אחרי עשר שנים שיש לי מצודה ממלוכית מתחת לבית
החומות המוארות אחרי הצהריים באור של בין ערביים (אסף)
קפה דובשנית שאין כמותו בכל העולם,
והדתיים שלבושים בבגדים חגיגים בשבת (חוה)
– – –
זה מה שאנחנו,
אנחנו מתים על עצמנו ולא נשתנה
טוב, אולי רק קצת, כשנרד לתל אביב :)
סלט חיטה של הלית
מה צריך?
- 250 גרם חיטה לא מבושלת (בערך כוס)
- 1 פלפל אדום
- 1 פלפל צהוב
- צרור פטרוזיליה
- ½ כוס צימוקים או חמוציות
- ⅓ כוס אגוזי קשיו
- אפשר גם: בצל ירוק
לרוטב
- ½ כוס שמן זית
- 5 כפות סויה
- מיץ מחצי לימון גדול
- ג'ינג'ר טרי מגורד על פומפייה (קובייה של 2 ס"מ על 2 ס"מ)
- 1 שן שום גדולה כתושה
- 1 כפית דבש (לא חובה)
הוראות הכנה
- מערבבים היטב בצנצנת את כל חומרי הרוטב ומשרים בהם את הצימוקים
- מבשלים את החיטה בשפע מים+כפית מלח כארבעים-חמישים דקות.
- טועמים, וכשהיא רכה ונגיסה (אבל לא מושי מושי) מסננים ומצננים.
- חותכים את הגמבות לקוביות
- ואת הפטרוזיליה שוטפים וקוצצים גס
- קולים את הקשיו
- מערבבים את כל חומרי הסלט ומערבבים היטב עם הרוטב
- מתקנים סויה, לימון, שום ומוסיפים עוד תבלינים כיד הדמיון האסייאתית שלכם.
הערות
54 תגובות
סלט נהדר! לא היו לנו פלפלים אז החלפתי במלפפון וסלרי. גם אצלי, הודפס ונכנס למחברת המתכונים, ומתכננת עליו לארוחה חגיגית של שבועות. תודה!
רציתי לדעת אם יש צורך להשרות במים את החיטה לפני הבישול ואם כן לכה זמן?
נראה מעולה! ניתן גם להכין עם חיטת כוסמין, או פחות מתאים?
מאמינה שכן!
פחות מכירה חיטת כוסמין
הכנתי בשבוע שעבר! יצא מעולה. כולם נהנו.
רציתי לשאול לדעתך, אם ניתן להחליף את החיטה בקינואה?
אשמח לתשובתך.
הי עדה
איזה כיף שאהבתם!
כן – אפשר להחליף בקינואה או בכל דגן- קוסקוס, אורז, פריקי וכו׳..
רק קחי בחשבון שהחיטה טעימה בטירוף… והקינואה טיפל׳ה פחות 0-:
ואוו איזה סלט מדהים. הכנתי היום וכולם טרפו. קטנים וגדולים
תודה על התגובה חלי! כיף לשמוע :)
תודה שחזרת לספר!
אפרת יש לי שאלה דחופה!! מקווה שתעני בקרוב!
אני רוצה להגיש את הסלט בשבת ביום ואני מתלבטת מה לעשות- להכין את כל הסלט היום ולשמור כך במקרר?
או לבשל את החיטה ולהכין את הרוטב היום, ואז בשבת לחתוך את הירקות ולערבב את כל הסלט?
מה את ממליצה?
הי שושנה
הייתי מכינה היום את החיטה והרוטב ומחר חותכת ומערבבת – כמו שהצעת.
אם כי – גם אם תכיני היום זה עדיין יהיה טעים מאד! להחלטתך :)
שבת שלום!
תודה רבה!!
שבת שלום!
אפרת יקרה תודה על מתכון מעולה !
סלט מצויין פשוט ויפייפה הרוטב טעים מיוחד. ממש מגניב .
לגמרה נכנס למחברת המתכונים.
ואת כל מי שהיה סביב לשולחן שלחתי לבלוג…
תודה !
תודה חמוטל
איזו תגובה משמחת
::))
היי אפרת, ניתן להחליף את הג'ינג'ר הטרי בכפית ג'ינג'ר טחון? או שניתן לוותר לגמרי?
האם אפשר להחליף את הרוטב סויה ?
אהבתי את המתכון! אפשר להחליף בקינואה?
אני גרה חצי שבוע בירושלים, חצי שבוע בת"א. ההבדל ביניהן תהומי. אנינאוהבת בירושלים שאנשים יותר "פשוטים" בגישה שלהן ופחות פוזה והפגנת מותגים ומוחצנות אופנתית. אנשים יותר צנועים ונחמדים.
מצד שני אני לא אוהבת את החורף והקור הקשה בירושלים, הרבה גשמים ורוחות. אבל הנופים והמראה היחודי בירושלים באמת מיוחדים, הרבה עצים גבוהים, הרבה ירוק והררי. בגבעת רם אחפה שאני לומדת וגרה בכלל יפייפה ואני לא מפסיקה להיות מוקסמת מהמקום ולצלם הכל.
אפשר בהחלט להחליף :)
כיף לשמוע מאוהבי העיר ::))
יש קסם מיוחד בירושלים. תמיד בכניסה לעיר אני פתאום מצליחה להירגע ולנשום.
מזמן לא טעמתי מהקסם הזה. כל כך מתגעגעת…
הלכתי לבשל חיטה. אם לא ירושלים, לפחות הסלט!
נראה טעים ויפה מאוד כהרגלך…
במה אפשר להחליף את החיטה?
(אני פה בחיסולי חמץ…)
תודה רבה!
בהחלט!
קוסקוס, בורגול, קינואה, אורז.. הכל מתאים (;
לא
הסלט נראה מעולה!!
האם צריך להשרות את החיטה?
קראתי את הפוסט כשפרסמת אותו, ומייד תכננתי להכין. כבר קניתי חיטה וג'ינג'ר אבל עוד לא הגעתי לביצוע. ואז השבת, בקידוש בבית הכנסת, הוגש סלט שנראה מעניין, טעמתי והוא אכן היה מדהים, ותוך כדי אכילה קלטתי שמדובר בסלט הזה…מעולה! תודה רבה, רחל
איזה כיף – שימחת ממש!:)
נראה כל כך מגרה ומדהים ובעיקר מקורי!
ובואנה – התמונה הזזה פשוט היממה אותי. מרהיב, לא פחות…
הסלט מעולה ויכנס למחברת המכונים שלי. אפשר להוריד קצת שמן.
לירושליים יש אויר של קדושה . בשבת אני מרגישה שכולם נטשו את העיר וזה מרגיש מאד עצוב.
הסלט נהדר עם הטוויסט של הג'ינג'ר והסויה שאת זה אני ממש הולכת לאמץ.
תודה
חיה
אפרת את פשוט מרגשת!
עברתי לעיר כסטודנטית לפני כמה שנים ואני מאוהבת בעיר. כל פעם שאני מנסה להסביר את הקסם של ירושלים לכל בני גילי שעברו לת"א והם לא מבינים, אני מרגישה קצת לבד במערכה.. ועכשיו , אני מרגישה שפשוט הוצאת לי את המילים מהפה. ניסחת במדוייק. עכשיו בעזרת הפוסט שלך הם יבינו קצת יותר אותי :-) תודה על מתכונים מעולים, תודה על המילים ותודה על הירושלמית האוהבת שאת :-)))
המרפסת של בית מאירסדורף בהר הצופים, כשרואים את רובה מלמעלה, בליל שפות ומלבושים, רח' אתיופיה,
עין כרם בחורף, המושבה בקיץ, כשיורדים מככר ספרא והעיר העתיקה נפרשת בפניך (הנשימה נעתקת קצת)
התקליט, שש, פסטה בסטה, השוק העיראקי, הילל, שמאי, רחוב המלך דוד, רחביה… זה שהכל בפרצוף ואף אחד לא מעמיד פנים, זה שכולם (כמעט) מסבירים פניהם לתייר, נחלאות, הצוללת, המעבדה (לפני שהתברגנה והפכה לזאפה), אברם בר ז"ל, משכנות שאננים…
אוח… הרבה יותר קל לכתוב מה אני לא אוהבת בה…
איזה פוסט יפה… :)
מסכימה עם כל מילה :)
הדבר שאני הכי אוהבת בירושלים זה את הירושלמים :) למזלי ירושלמים יש גם מלא בניו יורק
אני אוהבת את הירושלמים
אפרת, כסטודנטית שגרה בנחלאות, קראתי והתרגשתי – ואז הכלתי ל'אורגנו' לקנות את כל המרכיבים :) הסלט הזה טעים בטירוף! תודה רבה על המתכון הממש ממש טעים ועל הכתיבה שהעלתה לנו חיוך ענק על הפנים. מגיע לירושלים שיתרגשו ממנה! שבת שלום :)
תודה לכולכם על התגובות האישיות והארוכות ועל הדברים שאתם אוהבים בירושלים.
זה כל כך כיף לקרוא שאין לכם מושג! :-)
כל ירק קריספי אחר, גזר, מלפפונים ואפילו עלי ביבי :)
בסיום קריאת הפוסט שמתי לב שאני עם חיוך ענקי שהתרחב מרגע לרגע. אה, ואין על עזורה!
פוסט יפהפה ♥ והסלט נראה מעולה.
נורא נורא ריגש אותי הפוסט הזה שלך. מסיבות אישיות שונות, אנחנו מתכננים מעבר דירה מהמקום שבו גדלתי למקום חדש, שיוצר בי חוויות דומות והתרגשות דומה. ובמקום שבו גדלתי, לא מצליחה לאסוף את החוויות האלו לכדי משהו חיובי כמו הדברים שכתבת כאן. קינאתי קצת ובעיקר התרגשתי מכל מילה.
וסלט החיטה, נו מושלם כהרגלך!
אחרי פוסט כ"כ מרגש ונוגע ללב (ועוד ללב שבילה שמונה שנים קסומות ברחביה) אני מרגיש טיפה גס ולא רגיש לעסוק בעניינים כאלה ארציים, אבל מאחר ורק עם פיוט לא אוכלים ארוחת ערב, רציתי לשאול מה הנפח של 250 גרם חיטה? כוס? חצי? שלוש? הרבה תודה ותמסרי לקפה יהושע בעזה ד"ש ממני…
בערך כוס :)
אמסור ;)
הסלט נראה ונשמע מעולה. נורא אוהבת חיטה ובאמת היא מתמסרת נפלא בסלט. לגבי ירושלים זה כבר עסק שונה, בתור תל אביבית בירושלים אני רק הולכת לאיבוד וכך גם הקסם איננו. אבל, בשנים האחרונות עם הג'י.פי.אס בכל נייד בהחלט מתגלים לי מקומות קסומים.
עזבנו את ירושלים לפני כמה שנים, ועדיין בשבילי היא בית.
שבת בבוקר בגינה הציבורית עם החברים שהפכו למשפחה, מצעד הכובעים הססגוני בדרך לבית הכנסת הגדול, לחם תומר, לחם טלר, מחנה יהודה. כל כך הרבה דברים להתגעגע אליהם. הפוסט מקסים והתמונות, כמו תמיד, הורסות.
הרגת אותי עם טליתא קומי.
אין אין על ירושלים… בתור אחת שנולדה בקריית שמונה ועברה בגיל שנתיים לירושלים, אני זוכרת להגיד כל יום תודה שהגעתי לגור בעיר המדהימה הזאת.
מקסים כל כך. רגשת והזכרת לי כמה גם אנחנו אהבנו להנות מהקסם המיוחד הזה של ירושלים כשאנונו היינו בגיל העשרה, חו"ל קרוב לבית.
כירושלמית שעוזבת עוד חודשיים למרכז.. אנחנו אוהבים את ירושלים של פעם. לפני שלקחו לנו אותה והרסו אותה באכזריות.. ואכן טליתא קומי בגיל 15… אני חושבת שהמקום הכי קר בעולם נמצא שם – במדרגות ליד המשביר בדרך לתחנות האוטובוס :)
אפילו אני, "ירושלמית" לשבריר שנייה, מתרגשת פה ומתגעגעת לבית התה של יאן ולעוגיות מרנג אגוזים של קפה נאמן של פעם, לאקראי, לתבלין בנחלת שבעה (לא סגורה אם זה אכן היה השם)…
ואת הסלט חיטה הססגוני הזה אנסה ממש בקרוב.
העלית לי לחלוחית בעין… גם אני כ"כ אוהבת את ירושלים, את כל מה שכתבת ועוד, וכ"כ מתגעגעת אליה! כרגע אנחנו במרכז אבל עם כל נסיעת ביקור להורים/סבא וסבתא הלב שלי מתרחב ומתמלא באהבה ובזכרונות! תודה☺
כתבת כל כך, כל כך יפה…
והתמונה שזזה- סחטיין על התחכום הגרפי המתקדם, מגניב מאוד.
פוסט מקסים. תודה.
כל מה שאני אישית אוהבת בירושלים ישמע מאוד מדכא ולא מלהיב (מוזיאונים למיניהם).
אבל מה שכן, זה פוסט מושקע בטירוף ומדהים. וגם: לא הכרתי את ירושלים כפי שאת מתארת אותה עד שאחותי התחילה לצאת עם מי שמאוחר יותר הפך לבעלה. בזכותו הכרתי את האווירה והביתיות, וזה בהחלט מחמם לקרוא עליה גם אצלך.
המדרחוב
וקייק עם זעתר על הכביש בדרך ליד מבשרת
ומי ומי / חומוס טעמי / פיצה סבבה (מקומות של אייטיז שנסגרו כבר)
וזה שאין יתושים בקיץ ולא צריך רשתות בחלונות
והאוויר הצלול (!!!)
אה, וסבתא שלי
… והשדה שליד בית המצורעים כשהיה מלא כלניות,
וחורשת הירח,
ופיצה עמי,
והסניף המסריח של השומר הצעיר במרתף,
ומוזיאון הטבע,
וימקא,
וטיול בשבת לעמק המצלבה,
ותצפית מהר הצופים,
וללכת עם נעלי בית המגפר לראות סרט בסינמטק,
והערביות שאוספות זיתים מעצי הזית שליד טחנת הרוח,
ו…
עוד קיימים כל אלה?
אוי, כל כך יפה. בדיוק בדיוק ירושלים.
ירושלים? ללכת שני צעדים ולשקוע לעולם שונה לגמרי מזה שבצעד הקודם.