לפני אלפי שנים חיינו במערות
ולכן היום אנחנו רוצים לבלוע כל סופגניה שניקרת בדרכנו
אבל זו לא אשמתנו!
לגוף שלנו יש תיכנות פרימיטיבי שמנחה אותנו לצרוך כל פחמימה שנראה
כי מי יודע מתי נפגוש בה שוב
(עוד שעה?)
אני מתעסקת ללא הרף בשאלות ותהיות על אכילה
למה אני רוצה לאכול שוקולד?
למה אני שמה אוכמניות מיובשות בסלט שלי?
למה פיצי לא רוצה לאכול את המרק עדשים שהכנתי?
למה שניצל זה טעים?
למה פיצי לא רוצה לאכול את המרק עדשים שהכנתי?
למה שניצל זה טעים?
הלכתי לחפש כמה תשובות בסדנא של השף יאיר פיינברג וד"ר נעמי זיו
שמביטה באוכל מכיוון מדעי ("מדע בצלחת")
אכלנו גלידה חמה – קרה וקפואה
(בגלל שקור מפחית טעמים – אותה גלידה היתה מתוקה פי 3 כשהיא חמה)
שתינו יין צהוב וירוק
(חשבנו שיש הבדל בטעם למרות שלא היה…ירוק=חמוץ?)
איתגרנו את החך בסוגים של חריף
יש חריף שכואב בפה (צ'ילי, ג'ינג'ר) וחריף שכואב באף (ווסאבי, חרדל)
יאיר פיזר בחדר בושם של וורדים וחילק לנו מלבי
טעמנו את המי וורדים למרות שלא היו במלבי בכלל
ומה זה מונוסודיום גלוטמט? לא מה שחשבתי!!
חומצה גלוטמית שנמצאת באופן טבעי במאכלים רבים
כמו אצות, פטריות ופרמזן, בבשר ודגים
הטעם הזה שקשה להגדיר אותו מלבד המילה- טעים!
הידוע גם כטעם החמישי: אומאמי
הידוע גם כטעם החמישי: אומאמי
בתחילת המאה גילו איך להפיק את הגלוטמט והוציאו לו שם רע
כי הוסיפו אותו יותר מידי ולכל דבר
למה יש לתפוחי אדמה ואפונה טעם אחר כשהם מעוכים לפירה? (המרקם!)
למה קרוטונים במרק זה כל כך טעים? (והאגוזים בגלידה? שוב המרקם!)
הטעם של האוכל (מתוק-מלוח-חמוץ-מר-אומאמי) הוא רק חלקיק מהחוויה
המוח שלנו מקבל מסרים גם בזכות
צורה-מרקם-ריח-אסוציאציה-אווירה-טמפרטורה
צורה-מרקם-ריח-אסוציאציה-אווירה-טמפרטורה
מתוך ציפיות והקשרים אישיים (אמהות שדחפו בננות, ריח של רחוב בפריז)
ורק אז הוא מחליט: זה טעים לי! זה מגעיל אותי! זה מקולקל! תנו לי עוד!
טעם טעם טעם
מה נשאר מכל המחשבות:
לחפש מתכון מעורר השראה, להדליק את התנור, לערבב
או לפתוח את הארון ולהוריד שורה
של שוקולד – ברור!
של שוקולד – ברור!
7 תגובות
אינגריד – תעשי גוגל על "פיינקוק + מדע בצלחת",
באמת סדנא מעניינת!! ובכלל תודה על כל התגובות המקסימות. כיף
מ… מה זו הסדנה הזאת? איך אפשר למצוא עוד פרטים על סדנת עתידית?
תודה לכולכן על התגובות! כיף לקרוא ומעודד להמשיך :)
יא, מעניין, אף פעם לא חשבתי ככה על אוכל…. פוסט מרתק והצילומים מעלפים.
רשומה מופלאה בהחלט…
תודה
חיה
למרות שלא יכולתי להגיע לסדנה, למרות שמאוד רציתי, גרמת לי להרגיש כאילו הייתי שם.
אני כבר מצפה להגיע לסדנה הבאה
עשית לי חשק ללכת גם לסדנא כזאת, לפי התיאורים שלך נשמע מעניין מאד. חג שמח עם הרבה סופגניות!